גורן נ' אשל הקריה בע"מ

פסק דין

בפני תביעה על סך 110,000 ₪.

התובע הינו הבעלים של דירה ברח' הקיבוץ 10 רמת השרון. (להלן בהתאמה: "הדירה" ו"הבניין"), אשר נרכשה מבעליה הקודמים, ה"ה צונג על פי הסכם מכר מיום 24.3.10.

הנתבעת הינה חברה יזמית אשר בנתה את הבניין.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת וכנגד מר יהודה חדד, בעל המניות והשליטה בנתבעת (להלן: "מר חדד"), בגין ליקויי בנייה ואי התאמות אשר נתגלו לטענתו בדירה.

ביום 18.1.11 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים, לפיה מר חדד יימחק מהתביעה בכפוף לכך שיתחייב לערוב באופן אישי לתשלום כל סכום שייפסק בתביעה זו לטובת התובע, ואשר לא ישולם על ידי הנתבעת.

בהחלטה מיום 23.1.11 נעתר הרשם יוחנן גבאי למחיקת פרטיו של מר חדד מכתב התביעה.

תוך כדי ניהול ההליך, הוגשו לתיק בית המשפט חוות דעת מטעם מומחים שונים. חלקם מומחים מטעם הצדדים וחלקם מומחים מטעם בית המשפט. לחוות דעת המומחים אתייחס בהמשך.

להשלמת התמונה יצוין, כי תיק זה התנהל במאוחד עם שתי תביעות נוספות שעניינן ליקויי בניה בבניין נשוא התביעה.

בדיון מיום 22.5.13 הודיעו התובע (המייצג את עצמו) וב"כ הנתבעת כי:

"אנו מסכימים למתן פסק דין בדרך של פשרה בטווח שבין 58,000 ₪ ל 82,000 ₪.

עו"ד גורן מבקש כי במסגרת פסק הדין יציין בית המשפט את טיעוני הצדדים או הנמקה קצרה.

סוגית ההוצאות ושכ"ט תוכרע בנפרד.

מבקשים לסכם בכתב." (עמ' 26 לפרוטוקול, להלן: "הסכמת הצדדים").

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה.

בהמשך, ביום 26.5.13, הגיש התובע בקשה לתיקון הפרוטוקול, בה טען כי בדיון הוא "עמד בבירור על כך שפסק הדין יכלול הנמקה קצרה" אולם דבריו נרשמו בצורה שונה. יחד עם זאת, הוסיף התובע כי הוא מצמצם את ההנמקה המבוקשת "רק לרכיבים שלא יפסקו לתובע במלואם וככל שיהיו כאלו".

בהחלטה מיום 11.6.13 נעתרתי לבקשת התובע לתיקון הפרוטוקול כאמור בבקשת מיום 26.5.13 דלעיל.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב, וכעת יש ליתן את פסק הדין.

חוות דעת מומחים

התובע צירף לתביעתו חוות דעת מטעם חברת הדס ביקורת מבנים בע"מ, אשר העריכה את עלות התיקונים על סך 116,116 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ בשיעור 16%).